מצאו את המשרה הבאה שלכם

העבודה ששינתה את חיי

חבצלת, יהודה וגל גילו יום אחד את הייעוד שלהם, עזבו את העבודה והחליטו להפוך למטפלים. ביקשנו מהם לספר לנו על הרגע שבו קיבלו את ההשראה לעשות את השינוי, ועל האופן שבו הוא השפיע על חייהם

"משהו באישיות שלי מאוד מתאים לטיפול, לנתינה"

במקביל ללימודי התואר הראשון במשאבי אנוש וקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, החלה גל לפיד לעבוד במכון לאבחון ומיון תעסוקתי כמאבחנת. באותה תקופה היא סבלה מבעיה בריאותית בבטנה, והחליטה, בעקבות המלצה, לנסות טיפול רפלקסולוגיה בכללית רפואה משלימה. "תוך כדי הטיפול התברר לי שאני ממש מתחברת למגע ולטיפול הזה״, היא מספרת. ״החיבור ביני לבין המטפלת היה מדהים, הרגשתי שהמצב הבריאותי שלי משתפר וזה הוביל אותי להבנה שאני קמה בכל בוקר לעבודה שאני לא אוהבת. משהו באישיות שלי מאוד מתאים לטיפול, לנתינה, והבנתי שאני חייבת לעשות שינוי מקצועי״. 

אחרי שהתייעצה עם המטפלת החליטה להירשם ללימודים. כבר בשנה השנייה ללימודיה, הפכה למטפלת מוסמכת והחליטה שהיא רוצה לעבוד במקום שבו חוותה את השינוי הגדול בחייה: במרפאות של כללית רפואה משלימה. ״הייתה לי חוויה טיפולית מאוד טובה. המטפלת שקיבלה אותי בכללית רפואה משלימה היא סוג של מנטורית עבורי, נחשפתי להמון סוגי פתולוגיות ורציתי להשתלב שם בעבודה״, היא מספרת. לאחר סדרה ראיונות וטיפול רפלקסולוגי שביצעה מול בוחנים מהתחום, קיבלה גל את הבשורה שהתקבלה. "קפצתי משמחה. זו הייתה הגשמת חלום״. כיום היא עובדה כרפלקסולוגית במרפאת ״מעוז״, במרפאת פסגת זאב בירושלים וכן במרפאת אם המושבות בפתח תקווה.

חמש שנים עברו מאז, וגל מעידה שחייה השתנו לטובה. מעבודה שהיתה עבורה נטולת ריגוש, היא הגיעה לתחום דינמי ומאתגר שבו כל יום מזמן עבורה משהו חדש ללמוד. ״כל אדם  זה סיפור אחר: לפעמים מגיעות נשים עם ענייני פריון, לפעמים ילדים ולפעמים קשישים. אני נחשפת לסוגי אוכלוסייה שונים, כל יום אני משתפרת והפידבק מהאנשים זה אושר עילאי״, היא אומרת. ״אני רואה לנגד עיני איך איכות החיים שלהם משתפרת״.

"הפידבק מהמטופלים הוא אושר עילאי"

חלק מהדינאמיות והלמידה שגל כל כך אוהבת, קורים בממשקים מול צוות המרפאה. לכל מרפאה יש רופא מקצועי קונבנציונלי שמסייע בכל בעיה ושאלה, ומספק עוד זווית מחשבה. ״בין אם זה הרופא או מטפלים אחרים במרפאה גם אנחנו כל הזמן לומדים, עוברים הכשרות והשתלמויות״, מסכמת גל. ״יש ישיבות צוות מקצועיות שבה מחליפים דעות ורשמים. לאחרונה למשל היה לנו שיח בנושא רפואה סינית, שהיה מאוד מעניין. כל מפגש כזה מאפשר לי ולמטפלים האחרים להשתפר ולהתפתח״.

"הייתי צריך לעבור משבר גדול כדי למצוא את מקומי בעולם"

עשר שנים מחייו בילה יהודה ברונר בחנות הנעליים אותה ניהל ברחובות, עד שהבין שהוא נמצא בעיצומו של משבר. כאבי הגב התערבבו עם תחושת דיכאון הולכת וגוברת, שהובילו אותו לחפש טיפול משלים. ״הגעתי למטפל – מהנדס לשעבר, שחלה בסרטן והצליח לרפא את עצמו באמצעות טיפולים באנרגיות״, מספר יהודה. סדרת הטיפולים של יהודה נמשכה שנה שלמה, בתדירות של טיפול שבועי ובמהלכה, הוא הבין שעל אף ההצלחה הכלכלית, העסק הוא זה שמשפיע על כל תחומי חייו, בין אם בכאבים הפיזיים, בהשפעה על מצב הרוח או ביחסיו עם בני משפחתו. אחרי שהטיפול עזר להפחית את הכאבים, יהודה החליט  לעשות שינוי.

״אני אדם מאוד מכיל, קשוב, תמיד מייעץ לחברים בתקופות משבר ופתאום הבנתי שאני צריך לעשות את זה לעצמי: להפוך את הטיפול באחרים לדרך חיים״, הוא אומר. כדי לבצע את השינוי נרשם יהודה ללימודים ובשנה השניה הוא החל לעבוד כמטפל במגע ועיסוי רפואי באופן פרטי, כשבמקביל נרשם גם לקורסים בדמיון מודרך ותזונה נכונה. לפני 15 שנים עבר לדרום והשתלב בכללית רפואה משלימה, וכיום הוא משלב בין העבודה כמטפל פרטי לבין העבודה במרפאות כללית רפואה משלימה באשקלון ובקריית גת. ״השילוב הזה מצוין כי בכללית רפואה משלימה אני לא צריך לדאוג לתורים, לניהול ומזכירות וכל מה שכרוך בתפעול של עסק – הם מטפלים בהכל וזה נותן בסיס לעבודה".

יהודה מדגיש את החשיבות בהקפדה על העשרה והשתלמויות שוטפות בתחום דינאמי ומתפתח. ״הספקתי ללמוד את שיטת סילבה באופן פרטי, למדתי טיפול זוגי וגם השתלמויות והדרכות בכללית רפואה משלימה. בכל פעם אני מעמיק בתחום חדש שמעניין אותי או בשיטת טיפול חדשה. אני חש סיפוק עצום, הגשמה. אני אוהב לעזור, לטפל ואני לא יכול לתאר את ההרגשה של לעזור למטופל ולקבל ממנו תודה. זה שווה את הכל. כנראה שהייתי צריך לעבור משבר גדול כדי למצוא את מקומי בעולם". 

ללכת עד הסוף בלי פחד

במשך 17 שנים עבדה חבצלת עובדיה בתפקידי אדמיניסטרציה שונים בבנק ״המזרחי״ בתל אביב ובמפעל הפיס. במהלך התקופה הזאת הספיקה להתחתן, ללדת שני ילדים ולהתגרש, וגם להבין שהשחיקה בתפקיד שלה הופכת כל יום לזהה לקודמו. "זה לא שלא אהבתי את העבודות הקודמות", היא מספרת, ״אהבתי לעבוד עם קהל וזה היה נוח מבחינת גידול הילדים, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו בשביל עצמי. ללכת עם הלב שלי".

חבצלת: "הרגשתי שאני מקום הנכון בשבילי"

ב-2004, כשמלאו לה 50, החליטה ללמוד טיפול בעיסוי ורפלקסולוגיה "ידעתי שאני צריכה להשקיע משאבים, כסף וזמן – פעמיים בשבוע במשך שנתיים״, נזכרת חבצלת. ״יש גם פחד משינויים אחרי 20 שנה בתפקידי אדמיניסטרציה, אבל ידעתי שהגיע הזמן ללכת עד הסוף בלי פחד והתמסרתי לזה״. 

ההחלטה לפנות לתחום הטיפול הגיע לדבריה באופן טבעי, בעקבות עיסויים שנהגה לעשות לאביה – שסבל מכאבי גב. ״יש בי את הנתינה שחייבת להיות לכל מטפל, את הרצון להקל על כאב של מישהו אחר, לסייע לו. לפני הלימודים זה הגיע מהלב, אבל אחריהם הבנתי את הטיפול הרבה יותר לעומק. הרגשתי שהגעתי הביתה. למדנו עיסוי, רפלקסולוגיה, דגשים לנשים בהריון, טיפול בתינוקות. הבנתי שאני במקום הנכון בשבילי", היא אומרת.

שנתיים אחרי שהתחילה את לימודיה, חברה ביקשה ממנה להגיע לאמה כדי לעשות לה עיסוי. האם שבה טיפלה חבצלת, טופלה גם בדיקור בכללית רפואה משלימה וכך באמצע העיסוי, צלצל במקרה הטלפון ועל הקו היתה  עובדת של כללית רפואה משלימה שהתקשרה לצורך תיאום דיקור. חבצלת קפצה על ההזדמנות: ״בלי לחשוב, שאלתי אותה אם מחפשים אצלם מטפלים בעיסוי״, נזכרת חבצלת. ״היא אמרה שכן ומיד קבעה לי פגישה עם מנהלת המרפאה בכללית רפואה משלימה בראשון לציון״. שבועיים לאחר מכן, כבר הגיעה ליום הראשון בעבודה במרפאת ״דרור״ בעיר. 

חבצלת מתארת את המרפאה כמשפחה בה מכירים העובדים לעומק זה את זה ומסייעים האחד לשני מקצועית ואישית. היא מרגישה מאושרת בכל יום בו היא נכנסת למקום. ״עוזרים לי בכל דבר: איתור לקוחות, קביעת תורים, ניהול חשבונות, מעקב אחרי מטופלים ותוכניות טיפול. אני פנויה לטפל נטו באנשים. בהתחלה מאוד חששתי כי לא הייתי בטוחה שאני יודעת מספיק, אבל תוך חודש התחלתי לקבל פידבקים שחיזקו אותי. בכל יום שעובר אני לומדת יותר ומקפידה לעבור הכשרות והשתלמויות, אבל הפידבק ממטופלים ומעמיתים למקצוע הוא החלק החשוב ביותר״. 

את ההחלטה לשנות קריירה היא מגדירה כאחד מהחשובות בחייה. ״אם הייתי נשארת במקצוע הקודם שלי, הייתי הופכת לאדם מריר ועצבני. הטיפול באנשים הוא עניין רוחני עבורי. אני לא עובדת רק כדי להתפרנס אלא כדי לעזור לאחרים – זו שליחות״.